הינה סיפור על התמודדות עם התנהגות מתריסה של ילדה בת 7 ואיך הבנת הלב באה לידי ביטוי בהדרכה רגשית-טיפולית. (שם בדוי -סיפור אמיתי)
אלה עלתה לכיתה א' ממש בימים אלו, אמא שלה אישה רכה ועדינה, התקשרה אלי בתחילת החופש הגדול נסערת ובוכה היא איבדה שליטה ומצאה את עצמה נועלת את אלה במרפסת לאחר התנהגות מתריסה ואלימה כלפי אחותה וכלפיה. זה קורה להרבה הורים, והגדולה היא לדעת לבקש עזרה ולא להישאב לדינמיקה אלימה.
האמא סיפרה על בכיינות בלתי פוסקת, אלימות, הצקות, היצמדות, התפרצויות, פחדים ועוד 'מופעים' שונים, למזלן, אמא הבינה שהיא חייבת עזרה והתקשרה. הבנתי מיד שנדרש תהליך והצעתי לה את תוכנית הליווי שיצרתי (הסוויצ') ויצאנו לדרך.
בשלב הראשון שלב החקירה - צללנו לעומק,בעזרת שאלות מכוונות ותרגילים מתוך החוברת אימון והצלחנו להגיע ממש לעומק ולהבין מה עובר על אלה פנימה. וגם על אמא. זה לא היה קל … היא כמעט הרימה ידיים.
לפי הגישה שלי, שבאה מהעולם הטיפולי הבנת הלב היא העיקר וההתנהגות היא רק תוצר לוואי ודרכה משתקף כאב. לכן היה לי חשוב, כמו תמיד, בשלב החקירה ממש לצלול לעומק רגשותיה ולגלות מה השורש הרגשי להתנהגויות וגם להבין את תפיסת ההורה את הילד.
איך אני מזהה תפיסה הורית? דרך תרגילים ממוקדים 'עוקפי תודעה', ושיח על הילדות של ההורה, האופן בו גדל ותפיסת עולמו. כבר בשלב הזה נפלו לאמא אסימונים… כשהגענו לשלב השני, שלב התובנות הבנו כמה דברים -
*אלה עסוקה בשאלת הניראות והקשר עם אמא, (נראות - כמה רואים אותי, באמת ומה אני צריך לעשות כדי להיראות)
* אלה עסוקה בהיקשרות הבטוחה עם אמא - תבינו, לנו זה ברור ומובן שאנחנו אוהבים אותם ונעשה עבורם הכל,הם - לא תמיד יודעים את זה. (במיוחד כשיש עניינים משפחתיים נוספים ברקע וכשלילד יש קשיים משלו והוא חווה פחות התפעלות)
* עמדת האם- הבנו גם שהתגובות של אמא, מגיעות מתוך עמדה מעט קשוחה המבקשת "לחנך" ולא להסכים לקבל התנהגות מתריסה (שזה חשוב) אך מכיוון שאלה "עסוקה" בהיקשרות - כל קשיחות שנוצרת גורמת לה לאבד את הביטחון בקשר עוד יותר ורק להגביר את מבחני הניראות.
לבסוף הגענו לשלב האחרון - שלב הפעולה -
זה השלב החשוב ביותר ובו אנחנו מגבשים את מפת הדרכים להמשך המסע. ב"מפה" (מסמך ממש) של אלה התמקדנו באיך למלא את שלושת הצרכים הרגשיים ולמדנו דרך חדשה להעניק את הגבולות באופן פשוט ומכיל ומתוך הבנת הלב של אלה.כי כשמבינים אותי אני גם רוצה ויכול להקשיב, לשתף פעולה! ומעריך את מי שמולי.כשהנפש רגועה ומקבלת מענה מותאםכל השאר מסתדר.ואכן, איזה קסם!!חמישה שבועות בלבד יצרו שינוי מוחלט.הפלא ופלא - אלה המתוקה הייתה פתאום אחרת לגמרי. נעימה, לא נצמדת, בטוחה, ללא פחדים וחרדות שהיו קודם, עצמאית, חביבה ונעימה יותר ובעיקר רגועה ושלווה. ואלו בדיוק הרגעים שאני מרגישה שזכיתי להשפיע על התפתחותו של אדם אחר.