הסוד להעצמתם של ילדים עם קשיים

ילדים הם בעלי הנפש הכי מיוחדת שיש, מלאי אנרגיה, סקרנות ותהייה. הם אוהבים לחקור את העולם סביבם, לשאול שאלות (אינסופיות😅 כפרהעליהם😊❤️)
ולגלות דברים חדשים בכל יום ממש!  וזה כה מרגש לראות את זה 🤗

אבל...חלק מהילדים הצעירים לצערי מתמודדים עם קשיים התפתחותיים/רגשיים שיכולים ממש לאתגר את הצמיחה וההתפתחות שלהם, ולא רק שלהם, אלא גם של האחים, המשפחה והדמויות המטפלות.

למשל ילדים שמתקשים ביכולת דיבור, קריאה או כתיבה, כבר בגיל הפעוטות אגב, הם עשויים להתקשות באינטראקציה חברתית, נשיכות, תחושת דחיה, ויסות רגשי או מיומנויות מוטוריות ואלו אתגרים מאוד מתסכלים לקטנטנים,  ללא ספק. 

בשנים שעבדתי עם ילדים, עם הורים ועם צוותים פגשתי אתגרים רבים, ותמיד עלתה השאלה כמה לדרוש וכמה "לוותר" לילד עם קשיים?

עם השנים גיליתי שדווקא הקשיים הללו הם בדיוק ההזדמנות ליצירתיות, חמלה וצמיחה משמעותית. גם עבור אותו הילד, וגם עבור הקבוצה בגן נניח או בכיתה או אפילו במשפחה. 

כי לקבל קושי של (ילד) אחר זה "המגבר" הכי גדול להתפתחות נפשית ורגשית, ולפיתוח יכולות הכלה והתבוננות פנימית, אך מעבר לזה, זו גם הזדמנות לפיתוח אדם עם אישיות ייחודית ומרתקת.
כן, כן! ילדים עם קשיים הופכים לכאלו, אבל רק אם ניתן להם מה שהם צריכים, לפני מה שהם רוצים - ובדיוק על כך אני מרחיבה בפרק 10 בפודקאסט 'הבנת הלב מנצחת הכל'.
בעצם זה אומר ליצור עבורם סביבה תומכת ומגרה ומאתגרת בו זמנית, כזו שיחד עם התמיכה גם מניחה קושי, מזמינה אותם להתנסויות מגוונות, שלא מוותרת להם על המאמץ ולא מוותרת עליהם, אך בו זמנית שומרת על תקשורת מכילה. 

נשמע קשוח? זו לא טירונות, מבטיחה😉 אך כן לגמרי "אימון" יומיומי.
רק אם תרצו להצמיח אותם כמובן. 

קחו למשל ילד צעיר שלא מדבר היטב, ואמא משלימה לו מילים במקום להמתין, או להגיד לו שהוא לא הובן. הרי אם נבין אותו במשובש איך תהיה לו מוטיבציה גבוהה יותר להתאמץ?  לילד עם קושי שפתי, ככל שנזמין אותו להתאמץ להסביר, לשלוף מילה ולא להשלים את הדיבור שלו  - כך הוא יפתח יותר את השפה. וזה מאתגר מאוד עבורינו, יותר מאתגר מהתאמת חומרי הלמידה שלנו אליו, המשחקים, הספרים וכו (כן, גם האפליקציות בטבלטים אגב😉)לצורך ההדגמה - כגננת למשל כיוונתי כך שהפעילויות והשגרה יהיו כאלה שיכולים לענות על הצרכים והתחומי עניין הייחודיים שלהם וכאלה שמזמנים אותם לאתגרים מחשבתיים, שיפתחו קודם רצון ללמוד, לרצות להתקדם, ולא בהכרח ללמוד ! למשל לקרוא טקסט על מסי לילד שאוהב כדורגל, ללמוד על נמלים וחרקים...כלומר, לגרות את המוטיבציה יותר מאשר את הידע. את העולם הרגשי לפני הידע.   

רוצים עוד דוגמא ? נניח שלילד יש בעיות במוטוריקה עדינה, והוא נהנה משימוש בכלי כתיבה גדולים וקלים יותר למשל, טושים במקום עפרון או פנדה או כל מיני טכניקות שילדים עם קושי מפתחים לעצמם כדי להקל. כאן למשל - אם תזיזו את הטושים שנותנים חוויה קלה, ותחשפו אותם רק לצבעים שבורים וקטנים, הם יאלצו (בלי לשים לב) לאמץ את שרירי כף היד יותר. זה לא מה שהילד רוצה, נכון. אבל זה כן מה שהילד זקוק. 

או דוגמא נוספת - אם לילד יש קושי באינטראקציה חברתית, הוא יפיק הרבה יותר תועלת מהשתתפות בפעילויות קבוצתיות שמקדמות שיתוף פעולה, מאשר לשבת צמוד אלייך. הבעיה היא שהוא גם ירצה להימנע מזה, ולהיות יותר בחברת המבוגרים, לשבת ליד הגננת כל היום, להיצמד למבוגר וכו. שוב כאן - אני אבחר לתת לו משימה כל שהיא, בכל יום,  שמאלצת אותו להתמודד עם הקושי הקבוצתי, למשל בגן - לקחת את מגש הפירות יחד עם עוד חברים, להיות ממונה עם עוד חברים על בניית מגדל בקוביות, סידור כסאות למשל, או כל מיני משימות שדורשות ממנו להסתדר עם חברים. גם אם הילד הזה בדיוק, מבקש "אני לבד", וגם במשפחה בדיוק אותו הדבר.  

עוד דוגמא? הילד חסר הבטחון? שבכל דבר אומר "אני לא יודע", אני אכוון אותו לעשות כמה שיותר דברים בעצמו, ו"אוכיח" לו (ברגישות כמובן) שהוא כן יודע, דרך שיקוף ההצלחות שלו וחיזוקים, עם ילדים צעירים בעלי קשיים רגשיים, חיזוק חיובי, עידוד ואמפתיה בכל פעם שהם התגברו מעט על הקושי - הם ממש מפתח להתקדמות. ולהדגיש, כמו עם מרקר, את המאמצים של הילד ולחגוג כל התקדמות וכמובן להכיר ברגשות שלהם מנקודות המבט שלהם. 

עוד דוגמא מהכיוון הלימודי (הרבה אימהות פונות בגלל שילדים מסרבים ללמוד) - 

אם ילד מתקשה לקרוא ואומר שהוא לא רוצה לקרוא ושזה קשה לו, אני יכולה לומר, "אני יכולה לראות שאתה ממש מתאמץ להשמיע את המילים האלה, שאתה ממש מנסה,  זה נהדר! אתה לא מוותר! בוא ננסה שוב ביחד, יאללה, רק עוד משפט אחד" אם ילד מרגיש מתוסכל ומותש מהמאמץ לנעול נעליים למשל, אני אומר : "אני יכולה להבין למה אתה מרגיש ככה. זה ממש קשה באמת. וזה בסדר להרגיש לפעמים מותש. ומקסים שאתה לא מוותר ממי" וגם אם הוא יגיד "תנעלי לי" אני אומר לו "אני יודעת כמה זה קשה ואני ממש מאמינה שאתה מסוגל!" (שימו לב, לא אמרתי "אתה לבד!", אך העברתי מסר שמצופה ממנו לנסות ולהתאמץ עוד, כי אני מאמינה בו)  

הרי בסופו של דבר, עזרה לילדים צעירים עם קושי דורשת איזון בין סבלנות, יצירתיות וחמלה יחד עם גבולות ואמונה בהם וכמו "למשוך למעלה". ואני יודעת שהרבה פעמים זה גם כרוך בנסיונות של גישות שונות, גם אני בתחילת דרכי הקשבתי לכל מיני, ולקח לי כמה שנים טובות לגבש אמונה מוחלטת בילדים והבנת הלב שלהם לעומק, וגם הבנה שזה דורש לעיתים חיפוש אחרי התמיכה הנכונה לכל ילד. אבל אל תשכחו שהעבודה הזו בסוף מולידה חוזקות ואישיות מיוחדת, וכן, פעמים רבות גם כישרונות ואישיות ייחודיים של הילדים הללו, שהופכים להיות הממציאנים הכי גדולים של הדורות הבאים💜 וגם אם לא הממציאנים...בהחלט להיות בני אדם מיוחדים שממלאים אותנו בהרבה גאווה. מכירים כאלו? שתפו כאן כדי לתת כוח להורים צעירים🙏