הצבת גבולות לילדים : היא לא קשיחות אלא חום ואהבה
לא קשיחות אלא חום ואהבה
ביום חורפי אחד, בעיצומו של ערב מתוח במיוחד, יעל חשה את התסכול נכנס לליבה כשהיא ניסתה להשליט סדר בבית. יואב, בנה בן ה-7, התעקש לשחק בטאבלט במקום להכין שיעורי בית, בעוד שתמר, בת ה-5, התחילה לזרוק את צעצועיה על הרצפה. כשאף אחד לא נענה לבקשותיה, יעל הרגישה שהיא נאבקת במלחמה אבודה, ללא כלים או תמיכה. היא יצאה מדעתה והפכה להיות "משוגעת" כפי שהגדירה את עצמה. היא החליטה "מעכשיו יהיה כאן סדר" והתחילה להציב גבולות נוקשים, אבל התחושה הייתה שהיא מאבדת שליטה על הבית, והילדים – על חייהם. מה שחסר בבתים רבים כמו זה של יעל, הוא לא כוח אלא הבנה עמוקה ומשמעותית של גבולות.
גבולות: מפתח לחיים בריאים ומאוזנים הצבת גבולות לילדים אינה נוגעת לקשיחות או נוקשות. גבולות נכונים הם מסגרת שמספקת לילדים תחושת ביטחון, התמצאות והבנה של מותר ואסור ומה מצופה מהם ומה עומד לקרות. הביטחון שנוצר מעצם תחושת הידיעה העמוקה של כללי החיים, הוא ביטחון מאוד משמעותי. גבולות הם חלק מהותי בתהליך גידול ילדים בריאים ומאושרים, ילדים שמבינים את העולם סביבם ויכולים לתפקד בו בצורה עצמאית ובטוחה וזוכים לרוגע פנימי מובנה.
גבולות וההתפתחות האישיותית של הילד גבולות הם מרכיב חשוב והכרחי להתפתחות בריאה של ילדינו. הצבת הגבולות שומרת על ילדינו ועלינו מפני פגיעה פיזית ובטיחותית, לדוגמה: נגיעה בחשמל או באש. בגילאים בוגרים יותר ה"נגיעה באש" עשויה להיות הרסנית כשהאש הסימבולית הזו היא סכנות החיים הרבות הפוגשות מתבגרים. אך לגבולות תפקיד נוסף, חשוב מאין כמוהו – הם מאפשרים לילד לפתח אישיות בריאה. אני אוהבת לדמות את נפשו של הילד לתאטרון עם המון "שחקנים", את חלקם הוא מביא עימו לעולם, לקשרים החברתיים, ללימודים ולהצלחות ואת חלקם הוא משאיר "מאחורי הקלעים" במהלך שנות חייו או נותן להם "תפקיד משני". משימת "העל" בהתפתחות היא לחבר בין כל "השחקנים", לתת מקום מתאים לכל שחקן ב"הצגת חייו", הרי היא האישיות שלו. הצבת הגבולות מספקת לילד את הבמה, הבסיס האיתן והיציב להביע את כל חלקיו באופן מדוד ומותאם ומסייעת לו לבצע ולהשלים את המשימה ההתפתחותית. למשל, החלק ה"לא מתאפק" והחלק "המתאפק" שלא דוחף, עוקף ומרביץ. הגבולות עוזרים לנו ליצור במה, וככל שהגבולות בהירים, מותאמים ועקביים, הבמה תהיה יותר תומכת.
מה קורה כשאין גבולות?
כולנו מכירים את סיפור "בעל זבוב" של ויליאם גולדינג, שבו חבורת ילדים מוצאת את עצמה על אי בודד ללא מבוגרים וללא חוקים. וכמו בסיפור גם במציאות, כשהילדים מוצאים עצמם ללא גבולות, הם במהרה שוקעים לכאוס ולאלימות. התנהגותם הופכת לפרועה ומסוכנת, ומצבם הנפשי מתדרדר במהירות. הסיפור ממחיש בצורה קיצונית את החשיבות של גבולות וחוקים כמסייעים לילדים להרגיש בטוחים ולפתח מוסר בריא. מחקרים פסיכולוגיים מראים שילדים שגדלים ללא גבולות ברורים מתמודדים עם קשיים רבים, גם המציאות בבתי הספר ובגנים מראה בדיוק את זה. הם עלולים לפתח בעיות התנהגות, קשיים חברתיים, חרדות, תחושות של חוסר ביטחון ואפילו דיכאון. הם מתקשים להבין מה נכון ומה לא, מה מקובל ומה אסור, ומאבדים את הדרך, דבר הגורר אחריו בעיות גם בדימוי העצמי, משום שהם לא מצליחים להבין מדוע כל הזמן כועסים עליהם.
הבעיה מתחילה בתפיסת הגבולות: בין נוקשות לרכות
הבעיה מתחילה כשבעומק תפיסתנו אנחנו מפצלים בין נוקשות לרכות כשאנחנו חושבים על גבול. אך למעשה גבול אינו מחייב נוקשות, ולרוב המהות של הגבול היא דווקא היכולת "להחזיק" הכלה וחיבור לקושי של הילד לקבל את הגבול יחד עם שמירה על הגבול, כי ברור שכל ילד מעדיף להמשיך לשחק, לאכול ממתקים וכד' ולכן נדרשת מאיתנו גם היכולת לשאת את התסכול של הילד מבלי להיבהל מכך. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא חגורת הבטיחות ברכב. כאשר מדובר בביטחונו הפיזי של הילד, לרוב ההורים לא יהיו עניינים, ההגנה על הילד ברורה והקלוּת של ההורה להנגיש את ההכרח הזה ללא נוקשות היא מובנת מאליה, וכפועל יוצא, הפלא ופלא, הילדים מקבלים את הגבול בקלות.
התודעה והחוסן ההורי מובילים ברוב המקרים, התגובה הראשונה שכדאי שנתמודד איתה, אינה התגובה של הילד כלל, אלא התגובה הרגשית שלנו לסירוב או לתסכול של הילד המפעילים בתוכנו רצף מחשבות ורגשות ומקשים עלינו לשמור על הגבול מבלי ליצור התנגדות. וכמו תמיד, ילדים מרגישים הכל. גם חוסר בהירות פנימית של ההורה. כשבתוכנו יש סערה, זה הרבה יותר קשה לשמור על תגובה רגועה ועקבית, ואז התגובה הרגשית שלנו תהיה סוערת ולא בטוחה או מכילה, וכמובן שגם לא עקבית. למשל - דמיינו מצב בו ילדכם מסרב בתוקף ללכת לישון בזמן שקבעתם. התסכול שלכם עלול לגרום לכם להגיב בכעס, לאיים בעונשים או להתחנן שיבצע את בקשתכם, הילד כמובן יחוש את הכעס והתסכול שלכם, ותגובתו עשויה להיות תגובה מתנגדת אף יותר. לא בכדי ה"מדריך החינמי" שלי הכולל חמישה צעדים לרוגע בהורות הוא המסמך המבוקש ביותר שלי.
כשאנו מצליחים להתמודד קודם כל עם הרגשות שלנו, התודעה והחוסן ההורי מובילים אותנו להגיב בצורה שקולה, בטוחה, רגועה, אמפתית ויעילה יותר. זה אומנם דורש מאיתנו לפתח מודעות עצמית ולזהות את הרגשות המתעוררים בנו בזמן אמת. על ידי הכרה ברגשות שלנו ולמידה להתמודד איתם בצורה בריאה, אנו יכולים לשמור על עקביות בהצבת הגבולות וליצור סביבה בטוחה ומכילה לילדינו.
לדוגמה, אם הילד מתעקש שלא ללכת לישון ואנו מרגישים את התסכול גובר, נוכל לקחת כמה רגעים לנשום עמוק, להירגע ולהזכיר לעצמנו שהתגובה שלנו משפיעה על הילד. נוכל להגיב בצורה נינוחה ואוהבת, כמו לומר: "אני מבין שאתה לא רוצה ללכת לישון עכשיו, אבל הגיע הזמן לישון כדי שתוכל להיות רענן ומלא אנרגיה מחר. אני כאן לעזור לך, בוא נלך יחד." ולהזכיר לעצמנו שזה התפקיד שלנו לשמור על הגבול ותפקידו של הילד לבדוק את יציבותו.
סיפור הגבולות כפי שחוויתי בים המלח בעבודתי עם ילדים שפונו מבתיהם באזור ים המלח לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, נחשפתי שוב לחשיבות הקריטית של הצבת גבולות. בתחילה, מתוך כאב גדול, צוותי הטיפול היו מאוד גמישים, כמויות משחקים שנתרמו הושלכו, נשברו ולא הוחזרו למקום. התחושה הייתה שכלום לא שווה. אבל מהר מאוד הבנו כי הגבולות הם חלק משמעותי בטיפול בילדים. כשחזרנו לגבולות ברורים בתוך זמני המשחק ובחייהם, ראינו שינוי מיידי ומשמעותי. המסר היה ברור: הם חשובים, החיים חשובים ויש הרבה על מה לשמור והגבולות הם כלי הכרחי לשמירה עליהם. כשהגבולות חזרו הילדים החלו להרגיש בטוחים יותר והחרדות פחתו וזו הייתה תזכורת עוצמתית לכוחם של גבולות לייצר רוגע פנימי.
ממה כדאי לנו להימנע ?
אנחנו לעיתים שומעים הורים אומרים "הוא עושה לי דווקא", אבל האמת היא שילדים אינם עושים דווקא. הם לומדים על עצמם ועל העולם, על גבולות היכולות שלהם, האסור והמותר, על איך שומרים על מקומם בגן או בבית, איך מתחברים, מה טוב ומה פחות, ועוד המון שאלות רגשיות מהותיות. וכשמבינים את הצרכים הרגשיים של הילדים בבדיקת הגבולות, אפשר לוותר על התגובות הלא יעילות: החל מלשחד את הילדים ב"פרס" כדי שיעשו את מה שההורה מבקש - "אחרי המקלחת נאכל גלידה..." או לאיים - "אם לא תבואי עכשיו אני לא מקריא לך סיפור" ואף להתחנן : "נו בבקשה ליאורי, כבר ממש מאוחר, בוא מתוקי בבקשה, אמא עייפה" הטעות הנפוצה היא להפחיד: "אם לא תוציאי את המוצץ יהיו לך תולעים בבטן", זו טעות משום שזה באופן לא מודע מגביר חרדות ושובר את הסמכות. הדרכים היצירתיות הללו לא באמת עובדות. השוקולד אולי עוזר להקים את הקטנטן מהרצפה, אבל בעוד חמש דקות יצוץ משהו חדש ותמצאו את עצמכם במשא ומתן, מאיימים ומפחידים.
המפתח להצבת גבולות בצורה חכמה ומקדמת לפני הכל, עלינו להאמין בגבול שאנו מציבים, להאמין שהגבול אכן ראוי להינתן לילד. חשוב שנבין את הרציונל העומד מאחורי הגבול ומה יהיו התוצאות אם לא יהיה גבול. לדוגמה, מה הסיבה שאנו דורשים מהילד להכין שיעורי בית דווקא עכשיו ולא אחר כך? מאיזו סיבה אנו קובעים שעת שינה כזו או אחרת? מדוע אנו עומדים על כך שהילד יתקלח כל יום? ההבנה שלנו את הסיבה והתוצאה העומדות מאחורי הגבול מסייעת לנו לשמור עליו ולהיות ברורים, וגם מאפשרת לנו להיות בטוחים כשאנו משוחחים עם הילד על התוצאות האפשריות כאשר הגבול לא מתקיים. והוא כמובן לא תמיד יתקיים 😊 בהצבת גבולות מיטיבים, העבודה אינה נוגעת לקשיחות אלא להבנה של עקרונות היסוד והחסמים התודעתיים שלנו. במסגרת הקורס הדיגיטלי שלי, פיתחתי מודל גבולות ייחודי המבוסס על שמונה עקרונות מפתח לשינוי תפיסתי בחשיבה ההורית. כל עיקרון במודל מתמקד בקושי אחר שיש להורים מול הצבת גבולות לילדיהם, ומעניק כלים פרקטיים להתמודדות. למשל, הקושי שלנו להיות בהירים ולא "לחפור" במילים. מדוע אנחנו זקוקים לכל כך הרבה מילים? התנצלויות והבטחות? האם משהו בתוכנו מרגיש צורך להצטדק מול הגבול? מה הקשר בין הבהירות שלנו לגבולות? זו עבודת העמקה שעליה נשענים כלים יישומיים, ובזכות השילוב ביניהם מתאפשר לנו לפעול אחרת לחלוטין ולהטמיע את היכולת הזו לכל שנות ההורות שלנו, שעוד תזמן לנו אתגרים רבים בנושא.
מה תרוויחו מגבולות בריאים?
עבור הילד שלכם, גבולות בריאים ומטיבים יביאו לשקט פנימי ולתחושת ביטחון. ילדים שלומדים להבין ולהתמודד עם גבולות בצורה נכונה יקשיבו יותר, ישתפו פעולה וירגישו רגועים ובטוחים יותר. הם יפתחו הבנה טובה יותר של העולם סביבם ויכולות חברתיות מתקדמות, מה שיקל עליהם במגוון מסגרות חברתיות ובפיתוח מערכות יחסים בריאות ויציבות. בנוסף, הם ילמדו להכיר ולהעריך את הגבולות שלהם ויוכלו לשמור עליהם מול אחרים. עבורכם ההורים, הקורס יספק שלווה ורוגע בבית ובזוגיות, יצמצם את הוויכוחים סביב הגבולות ויסייע לכם להרגיש בטוחים בידיעת הדרך הנכונה לגדל את ילדכם בלי להשתגע. מערכת היחסים ביניכם לבין ילדכם תתחזק ותתבסס על אמון והבנה הדדית, ותפתחו יכולות להתמודד עם תסכולים ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שמתעוררות. תרגישו רגועים יותר, מלאי כוחות ותגלו נכונות להתמודד עם אתגרי ההורות. כן, זה נשמע יומרני, אבל כל אלו הם תוצאה של גבולות בריאים ומטיבים.
לסיכום אני מציעה להורים ללמוד לעומק את נושא הגבולות ולהבין איך ניתן ליישם אותו בחיי היומיום שלכם, על מנת לתת לילדיכם ביטחון פנימי ולהוביל את כולכם לקשר מיטיב ולצמיחה נפשית משותפת. כשנוכל לשנות את הדרך בה אנו חושבים על הצבת גבולות, לזכור שהגבולות הם לא בינינו לבין הילד, נצליח גם להפוך את ההורות לחוויה מעצימה ומחברת. https://rozalin1.ravpage.co.il/gvoolot
