העצמה רגשית בגיל הרך? או איך לא להחליש?
מה זה בכלל העצמה ? (מאת רוזלין זוהר , 2010)
(הקורס המלא להעצמה - חמשת מיכלי הרגש)
מילים רבות בעברית טומנות בחובן את המילה "העצמה": עוצמה, עצמאות, עצם, עצום, מעצמה, עצמי, עצמיות.... לפני כל המילים העוצמתיות האלו, החובקות את משמעות ההגדלה, הצמחה , אני מוצאת במילה "עצמי" את החשיבות הגדולה ביותר בהקשר של העצמה בגיל הרך. ידוע לנו כי השנים הראשונות של הילד הן שנים משמעותיות ביותר, שנים בהן הילד מגבש ומפתח את ה"עצמי" שלו ובתוך כך מפתח לעצמו ייחודיות משלו, יכולת סיפוק עצמית, בניית הביטחון העצמי והעצמאות שלו.
בתוך כל אלו לומד הילד לשלוט בדחפים שלו, להשיג את מב וקשו, לשכנע, להתחבב, להשפיע, להיות ייחודי, לקדם את עצמו ולהכיר את עצמו – לגלות מי הוא, לדעת במה הוא טוב ובמה פחות . ככל שתהליך הלמידה הזה נעשה בצורה יותר איכותית ומעצימה כך ירכוש הילד כלים משמעותיים יותר ודימוי חיובי יותר על עצמו ויוכל בעתיד לקדם את עצמו בתחומי החיים השונים. מה שהיום נראה רק כ"חלוקת עוגיות בקבלת שבת" או כ "לה גיד לחבר שאני כועס " יהפוך בעתיד ל"ארגז כלים" משמעותי למיומנויות רגשיות וחברתיות בניהן היכולת להמליל את רגשותיו, לרכוש חברים, ולהיות משמעותי.
אז מה זה אומר בעצם להעצים ילד? בואו נתחיל מ - לא להחליש !!! ילדים הם כל כך מדהימים - שאם רק ננסה לא "להפריע" להם כל הזמן, כבר עשינו צעד משמעותי בתהליך העצמתם. מדוע? מכיוון שאנו כהורים רוצים כל העת לעזור לילדינו, לקדם אותם ולדאוג להם ופעמים רבות, דווקא מתוך הרצון החזק הזה, אנחנו מחלישים את ילדינו, בלי לשים לב... איך אנחנו מחלישים? זה מתחיל בזה שאנחנו משחילים לפעוט שלנו את העיגול למקום המתאים במשחק הצורות שלו, מאכילים את הפעוט שכבר יודע לאכול בעצמו כי "קשה לו" )או כי אנחנו רוצים שהוא יאכל מהר יותר ונקי יותר...(, נועלים לו נעליים כי "הוא לא יודע" או כי אנחנו ממהרים, או כי הוא נועל הפוך וזה משגע אותנו, "תופסים" לו תור לנדנדה בגן משחקים )"הוא היה לפניך"( ואם מישהו אמר להם משהו לא נעים אנחנו מיד יוצאים להגנתם "למה אמרת לו? למה הרבצת לה?". אנו גם פותרים לילד הצעיר את המריבות עם אחיו הגדול ב"אל תגיד לו..." "אל תעליבי אותה..." או "היא יותר קטנה ממך, תוותרי לה" .
אנחנו פותרים להם הרבה יותר מידי ובכך "גונבים" להם את הזכות לפגוש קשיים ולהתמודד עם החיים.
בלי לשים לב אנחנו מדברים בשמם: "הוא לא יודע", "הוא לא רעב", "היא לא רוצה ככה" וגם מתייגים אותם מול אחרים: "היא ביישנית", "קשה לה בפרידות", "הוא לא טוב ב....". כהורים, לא תמיד אנחנו רואים את הצורך האמיתי של הילד; פעמים רבות אנחנו עסוקים בלהגן עליהם ולעטוף אותם, הרבה מעבר למה שהילד צריך או רוצה. הרי כמה פעמים הילד שלנו אמר "אני...לבד" ואנחנו המשכנו לעשות משהו עבורו כדי שיהיה לו "יותר קל"? אך כשהילד אומר "אני...לבד" הוא בעצם מתכוון "אני בעצמי" ו"עצמי" - בא מלשון "עוצמה" )בעוד ש"לבד" בא מ"בודד"(. אז אם הצלחנו לא להחליש זה כבר נהדר, שהרי זה לא פשוט בכלל. עכשיו בא הזמן שלנו להעצים, להראות לילד את החוזקות שלו בעצמו, את היכולות שלו, לעזור לו לגלות את עצמו. איך עושים את זה ?
• מה שהילד יכול לעשות בעצמו - אנחנו לא עושים בשבילו. המטרה שלנו היא לאפשר לו להתנסות ולהתקדם. לכן, במקום לעשות בשבילו - נתמוך, נעודד ונחזק. גם אם זה לוקח ה....מון זמן עד שהקטנטן עולה עשר מדרגות בעצמו, נעודד אותו במקום להרים אותו על הידיים
• לא לדבר בשמו, אף אם אמרו משהו שממש מרגיז אותנו. במקום זאת ננסה להפנות אליו את השאלה "יוסי אמר שאתה קטן, זה נכון?" או "את מסכימה שייקחו לך ? "
• להראות לו תמיד את הדברים שהוא כן יודע וכן טוב בהם; כשהילד אומר "אני לא יודע לנעול נעליים" אפשר לומר - "אתה יודע לפתוח את הסקוצ'ים ממש טוב...."
• לעורר את המחשבה של הילד לפתרון עצמאי ; כשהילד אומר "הוא אמר לי שאני....." או "הוא לקח לי" לשאול אותו "מה אתה מתכוון לעשות?" , לא למהר לתת תשובות
• לעזור לילד להבין את עצמו תוך כדי כך שאנחנו משקפים לו את המצב ומנסים להבין את התחושות: "זה באמת לא נעים שלוקחים לך משהו, בוא נראה מה אפשר לעשות..."
עוצמה היא כוח פנימי; משהו בתוך ה"עצמי" חזק ובטוח בעצמו - ההעצמה היא תהליך מורכב שדורש התכוונות גדולה מאוד, סבלנות, איפוק, יכולת לראות את הילד, אך בעיקר לראות את הילד כעוצמתי ובעל יכולת כל הז מן. האם כך אתם תופסים את ילדכם? תחשבו על עצמכם לרגע....כשמישהו "תופס" אתכם כעוצמתיים - קל לכם באמת למצוא בתוך עצמכם את העוצמה, אך כשמישהו רואה בכם את חולשותיכם - אתם לא מאבדים את הביטחון?
צריכים עזרה ממוקדת יותר? אל תהססו, כי הבנת הלב מנצחת הכל :-)
מוזמנים לצפות גם בסרטון הקצר שלי על הורות מעצימה/מחלישה :
