עצירות רגשית אצל ילדים היא תופעה נפוצה אך לא תמיד מזוהה בזמן. מדובר במצב שבו הילד מתקשה לבטא רגשות באופן חופשי, בין אם זה כעס או עצב ובין אם זה פחד או שמחה. הסימנים לכך יכולים לבוא לידי ביטוי בהתנהגות שקטה מהרגיל, הימנעות משיחה רגשית, התפרצויות בלתי מוסברות או הסתגרות. חשוב לשים לב לשינויים בדפוסי השינה, בתיאבון או בקשרים החברתיים של הילד. עצירות רגשית אצל ילדים לא תמיד נראית לעין ולעיתים היא מופיעה דווקא בילדים שנראים טובים ושקטים. זיהוי מוקדם מאפשר להורים ולצוותים החינוכיים לסייע לילד להתמודד עם הקושי הרגשי ולמנוע מצב שבו הרגשות המצטברים מובילים לחרדה, דכדוך או בעיות התנהגות. הכרה בסימנים היא הצעד הראשון בדרך להבנה עמוקה יותר של עולמו הפנימי של הילד.
כשהילד שותק מה מונע ממנו לבטא רגשות?
ילדים רבים מתקשים לשתף במה שעובר עליהם, אך כאשר השתיקה נמשכת לאורך זמן, היא עלולה להעיד על קושי עמוק יותר. לעיתים מדובר בחשש להכעיס, ברצון לרצות או בפחד להיחשב חלש. במקרים אחרים, הילד אינו מצליח לזהות ולנסח את מה שהוא מרגיש, או שלא חווה בעבר תגובות מכילות כשניסה לשתף. בנוסף, ילדים מושפעים מהאווירה בבית ואם רגשות אינם מדוברים או מתקבלים באופן שלילי, סביר שהילד יבחר להסתיר את הרגשות שלו. חשוב להבחין בין ביישנות טבעית לבין חסימה רגשית ולהציע מרחב שבו הילד ירגיש בטוח לדבר. הפתיחות מצד ההורים, לצד הקשבה לא שיפוטית, יכולה לסייע לילד להבין שהשתיקה אינה הפתרון היחיד.
הקשר בין מצבי לחץ, שינויים בחיים וחסימה רגשית
ילדים מגיבים בעוצמה לשינויים, גם אם הם אינם מביעים זאת במילים. הקשר בין מצבי לחץ, שינויים בחיים וחסימה רגשית הוא הדוק ולעיתים קרובות חסימה רגשית מתפתחת דווקא בעקבות חוויות שעבור מבוגרים עשויות להיראות רגילות, כמו מעבר דירה, שינוי בבית הספר, הולדת אח או אחות, או מצב רפואי של בן משפחה. גם חוויות מלחיצות יותר, כגון פרידה של ההורים או קשיים כלכליים בבית, עשויות לגרום לילד להיסגר רגשית. במצבים כאלה, הילד עשוי לא לדעת איך להתמודד עם העומס הרגשי או לחשוש שמילים לא יספיקו לתאר את מה שהוא חווה. לכן חשוב לזהות גם את הגורמים הסביבתיים והמשפחתיים שיכולים להשפיע על עולמו הפנימי. שילוב של רגישות הורית עם ידע מקצועי עשוי לעשות הבדל גדול בהתמודדות של הילד.
איך לעזור לילד לפתוח את הלב בסביבה הביתית?
הבית הוא המקום הראשון שבו הילד לומד לבטא רגשות. יצירת אווירה שבה רגשות הם חלק לגיטימי מהשיח היומיומי תורמת לביטחון הרגשי של הילד. כדאי לעודד את הילד לדבר על רגשות בדרכים מגוונות, דרך משחק, ציור, סיפור או שיחה. חשוב להגיב באמפתיה, גם כשהרגש קשה לעיכול. לדוגמה, כשילד מביע כעס, לא לדחות אותו, אלא ליצור מצב של שיקוף. לדוגמא, להגיד לו – אתה כועס וזה בסדר, בוא נדבר על זה. בנוסף, שיחה יזומה בסוף היום או בשגרה משפחתית קבועה יכולה לפתוח פתח לשיתוף. גם חשיפת רגשות מצד ההורה, באופן מותאם, תורמת ליצירת שיח רגשי טבעי. דבר לא פחות חשוב הוא להימנע מהענשת רגשות, אלא להתמקד בהתנהגות. כך נוצר מרחב שמאפשר ביטוי חופשי ולא שיפוטי.
עצירות רגשית אצל ילדים – קביעת טיפול עם מטפלת רגשית מוסמכת
טיפול עם מטפלת רגשית מוסמכת במקרים בהם הקושי הרגשי מתמשך יכול לסייע לכם לטפל במקרים של עצירות רגשית אצל ילדים. רוזלין זוהר מטפלת רגשית ומדריכת הורים מציעה לכם טיפול רגשי המאפשר לילד לפתח שפה רגשית, להבין את עצמו טוב יותר וללמוד דרכי התמודדות חדשות. רוזלין יוצרת מרחב בטוח ולא שיפוטי שבו הילד יכול להתנסות בביטוי רגשות בדרכים שונות, כגון משחק, שיחה ויצירה . גם ההורים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך, ומקבלים הדרכה כיצד לתמוך בילד בבית. עצם ההכרה בקושי מצד ההורה כבר מהווה חצי פתרון. טיפול רגשי אינו פתרון קסם, אך הוא יכול לעשות שינוי משמעותי בעולמו הפנימי של הילד ולהשפיע על התפקוד שלו בבית, בבית הספר ובקשרים חברתיים. לקביעת טיפול רגשי עבור הילד שלכם – צרו קשר דרך מספר הטלפון המופיע באתר.