כיצד לנהל בכי והתפרצויות בילדי ADHD בעלי תגובות אימפולסיביות? רוזלין זוהר

להיות הורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) זו חוויה מאתגרת ומתישה, במיוחד כשמתמודדים עם התקפי בכי תכופים והתפרצויות רגשיות. קשה לזהות מה מוליד את ההתפרצויות והקושי הרגשי, ובמיוחד קשה לזהות את הקשר שבין ההתנהגויות האימפולסיביות, הבכי וההתפרצויות לchi הפרעת הקשב. 

אם כן, כיצד נזהה? ישנן כמה נקודות שנרצה לשים אליהן לב ; תדירות ועוצמת ההתפרצויות, הקשר של ההתפרצויות לקושי הסביבתי/נסיבתי הקשור בסביבה עמוסת גירויים וכן עומס קוגניטיבי, כלומר: נשאל את עצמינו, מתי מגיעות ההתפרצויות? האם ההתפרצויות פוחתות כשהילד נמצא בסביבה שקטה יותר ומלחיצה פחות, האם כשאין עומס קוגניטיבי יש פחות התפרצויות? 

זיהוי בעיות בחדר הטיפולים ובהדרכות הורים מצריך הבנה מעמיקה של סביבת הילד, תהליכי הרגש והחשיבה שלו ואופן התקשורת עם הוריו. דפוסי תקשורת אלו עשויים להוסיף מורכבות רגשית ולהוביל לאתגרים הן עבור הילד והן עבור ההורים. הימנעות מקונפליקטים באמצעות הורות קשובה עוזרת, אך זיהוי הסיבות מאחורי ההתנהגויות ושימוש באסטרטגיות יעילות יכולות לעשות הבדל גדול בשיפור המצב. 

הורים שואלים את עצמם פעמים רבות שאלות כמו : מדוע האפיזודות הרגשיות הללו מתרחשות לעיתים קרובות כל כך? האם הם רק תוצאה של האימפולסיביות של הילד, או שיש בזה משהו נוסף? מהן ההשלכות האפשריות אם התנהגויות אלו אינן מטופלות כראוי? 

לצערנו, כשהתנהגויות אינן מטופלות היטב, נוצר קושי נוסף, ומדוע? הורים המרגישים נואשים ומתוסכלים, עשויים להגיב בהאשמת הילד, ואומרים דברים כמו תפסיק כבר לבכות' לכעוס ואף לנטוש רגשית את ילדיהם בכך שהם מתעלמים מהם או מאיימים על הקשר איתם ; אם תמשיך לבכות אני הולך. 

חוסר האמפתיה יכול להזיק וליצור כדור שלג שקשה מאוד לעצור. וכך כשהתנהגויות הבכי וההתפרצויות של הילדים לא מנוהלות כראוי, ישנה השפעה ישירה על הקשר איתם ועל חלקים שונים בחייהם. 

מבחינה חברתית, הם עלולים להרגיש דחויים חברתית עקב רגשות בלתי צפויים שלהם ותגובה כעסנית ואימפולסיבית לסביבה. מבחינה לימודית, יכולתם להתרכז וללמוד עלולה להיות מוגבלת, ולהשפיע על ההתקדמות החינוכית הכוללת. הבכי וההתפרצויות עשויים גם לפגוע בהערכה העצמית, בביטחון העצמי שלהם ולגרום להם לתחושת בושה ובידוד, תחושה ש״אני לא טוב״. 

כך למשל אלדד, ילד בן 9 המתמודד עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD). אלדד התאפיין בהתפרצויות קורעות לב מלאות בדמעות, צעקות ואפילו רגעים של תוקפנות פיזית, המתרחשות לא רק בתחום ביתו אלא גם במסדרונות בית הספר. למרות המאמצים הבלתי פוסקים של הוריו להרגיע אותו, הם מצאו את עצמם לא פעם לכודים במעגל מביך של מאבקי כוח וכעס, מחפשים נואשות דרך להתחבר לבנם.

אל מול המציאות המאתגרת הזו, הוריו של אלדד הגיעו להדרכה מקצועית ויצאו לדרך של חמלה והבנה. הם יישמו אסטרטגיות ויסות רגשי, טיפחו שיח רגשי, הרחיבו את יכולת ההכלה שלהם, ביססו שגרה מובנית וכיילו מחדש את הציפיות והתגובות שלהם כך שיתאימו טוב יותר לצרכיו
הייחודיים של אלדד. 

וכך במסעם המרגש, השינוי היה מורגש, והתוצאות, עדות לכוחן של האמפתיה וההתערבות היעילה, לא איחרו לבוא : הנוף הרגשי של אלדד והדינמיקה בתוך משפחתו השתנו וההתפרצויות פחתו.

ארחיב בקצרה על האסטרטגיות העיקריות שאיתם עבדנו :

1. ביסוס מבנה ושגרה : ילדים עם ADHD מצליחים להתנהל טוב יותר בסביבות צפויות.שגרת יומיום עקבית יכולה להפחית חרדה ולספק תחושת ביטחון, ולמזער את הסבירות להתפרצויות רגשיות. היה זה שלב מכריע בניהול התפרצויות רגשיות הקשורות ל-ADHD .סביבה מובנית מספקת לילד תחושת יציבות ויכולת לדעת מה עתיד לבוא, ובכך לסייע לווסתאת רגשותיו ולהפחית את תדירות ועוצמת ההתפרצויות.החשיבות של מבנה ושגרה בניהול התנהגויות הקשורות ל-ADHD הוכרה על ידי אנשימקצוע ונתמכת על ידי תיאוריות פסיכולוגיות. על פי התיאוריה הקוגניטיבית-התנהגותית,לאנשים עם ADHD יש אתגרים בניהול התפקודים, כולל קשיים בניהול זמן, ארגון וויסותעצמי. כמו כן, מחקר שנערך על ידי אנשי מקצוע בתחום פסיכולוגיית הילד הוכיח בעקביותאת היתרונות של מבנה ושגרה עבור ילדים עם ADHD. למשל מחקר שפורסם ב-Journalof Attention Disorders, (Pfiffner et al) 2014 מצא שילדים עם הפרעות קשב וריכוזשהקפידו על שגרת יומיום עקבית חוו שיפורים משמעותיים בהתנהגותם, בוויסות הרגשיובתפקוד הכללי שלהם.המבנה והשגרה המיושמת עבור ילדים עם הפרעת קשב וריכוז צריכים לכלול את המרכיבים הבאים:

● תזמון עקבי: הכולל שגרות השכמה ושינה קבועות, זמני ארוחות, שיעורי בית ופעילויות פנאי.

● ציפיות ברורות - מתי עושים שיעורים, מתי הולכים לחוג או לחבר למשל, מתי מצופה מהילדלהתקלח וכד.

● חלוקת המשימות לשלבים - במקום משימה אחת גדולה, כמה משימות קטנות, למשל במקוםדף עבודה ״בוא נענה על שאלה 1. ואז שאלה 2״

● ניהול זמן הכולל תזכורות כתובות או רשימת מטלות, לוח שנה וכד.

● סביבה פיזית מאורגנת: חפצי הילד, כגון ציוד לבית הספר, צעצועים ובגדים, סביבה נקייה ומאורגנת המקדמת מיקוד והפחתת הסחות דעת.

גם תיאוריות פסיכולוגיות, כגון תיאוריית שינוי ההתנהגות ותיאוריית הלמידה החברתית, תומכות בשימוש במבנה ובשגרה ככלים יעילים לניהול התנהגות. 

תיאוריות אלו מדגישות את תפקידם שלגורמים סביבתיים על ידי מתן סביבה מובנית. כמובן ששילוב מבנה ושגרה בחיי היומיום עשוי לדרוש ניסוי וטעייה כדי למצוא את האיזון האופטימלי עבור כל ילד.

2. חיזוק התנהגות חיובית ועידוד: טכניקות חיזוק חיוביות, כגון תגמולים, שבחים והכרה, יכולות לעזור לעודד התנהגויות רצויות, כך על ידי התמקדות וחיזוק פעולות חיוביות, ההורים יכולים ליצור סביבה חיובית ומטפחת יותר.

 גם כאן, תיאוריות פסיכולוגיות וחינוכיות רבות תומכות ביעילות של חיזוק חיובי. שתי תיאוריות בולטות בהקשר זה הן תיאוריית ההתניה האופרנטית ותיאוריית הלמידה החברתית. תיאוריית ההתניה האופרנטית, שפותחה על ידי B.F. Skinner, מציעה שניתן לשנות התנהגות באמצעות חיזוק. לפי תיאוריה זו, חיזוק חיובי כרוך במתן חיזוקים מילוליים, תגמולים או השלכות חיוביות כדי להגביר את הסבירות שהתנהגות תתרחש שוב.

תורת הלמידה החברתית, שהוצעה על ידי אלברט בנדורה, אשר סבר כי תהליך הלמידה של האדם מושפע בראש ובראשונה מהסביבה, תיאוריה זו מציעה שילדים לומדים על ידי התבוננות באחרים וחיקוי מעשיהם ועל כן העידוד והחיזוקים חשובים כל כך.בנוסף, מחקרים הוכיחו בעקביות את היתרונות של חיזוק חיובי בניהול התנהגות אצל ילדים עםADHD. מחקר שפורסם בכתב העת (Journal of Child Psychology and Psychiatry(Sonuga-Barke et al., 2013 מצא שהתערבות מבוססת תגמול חיובי שיפרה משמעותית את ההתנהגות והפחיתה התפרצויות רגשיות בילדים עם ADHD. למידת נושא החיזוקים החיוביים היא מעט מורכבת, אך מתוך השדה הטיפולי/חינוכי ראיתי במו עיני כי חיזוק חיובי יכול להיות כלי רב עוצמה בעידוד והגברת התנהגויות רצויות והפחתת התפרצויות רגשיות ועל כך אני מרחיבה במצגת הנמצאת בבית הספר להבנת הלב - המרחב הוירטואלי להתפתחות הורית.

3. פיתוח מיומנויות וויסות רגשי - המערכת הרגשית מהווה חלק בלתי נפרד ממשחק הגומליןהמורכב בין קשב, ריכוז ותפקוד קוגניטיבי כללי. על פי תיאוריית הוויסות הרגשי שהוצעה עלידי ג׳יימס גרוס (1998), מיומנויות אלו כרוכות ביכולת לנהל ולווסת את החוויות הרגשיות שלהאדם באופן מודע ולא מודע. ויסות הרגשות תורם באופן משמעותי לשמירה על מיקוד ושמירה על קשב לאורך זמן, דבר המפחית התפרצויות ובכי.

ניתן להבהיר את הקשר בין ויסות רגשי, קשב וריכוז באמצעות מושג העומס הקוגניטיבי. וויסות רגשי יכול לפעול כמטען קוגניטיבי, להוסיף או להסיט משאבים נפשיים הרחק ממשימות הדורשות קשב וריכוז (Schmeichel et al., 2008). 

כאשר אנשים מתקשים לווסת את רגשותיהם ביעילות, הם עלולים לסבול משיבושים בתהליכים קוגניטיביים, להפריע ליכולת להתרכז במשימות ולקבל החלטות נכונות.כפי שטוען הפסיכולוג דניאל גולמן בעבודתו החשובה בנושא אינטליגנציה רגשית : "וויסות עצמי רגשי, אבן יסוד של אינטליגנציה רגשית, הוא היכולת להרגיע את עצמו מול רגשות מאתגרים, למתן את עוצמתם ולהתאושש במהירות מרגשות תסכול ומְצוּקָה על מנת לפנות את המוח לקשב במשימה". ציטוט זה מדגיש את התפקיד המהותי של ויסות רגשי בטיפוח לא רק אינטליגנציה רגשית אלא גם תמיכה בתפקודים קוגניטיביים כמו קשב וריכוז. 

היכולת לווסת את הרגשות תורמת למצב נפשי יציב וממוקד יותר, ומשפיעה לטובה על היבטים שונים של ביצועים קוגניטיביים.

4. הרחבת יכולות ההכלה והתאמת התגובות ההוריות : בהקשר של הפחתת התפרצויות ובכי, הגישה האקזיסטנציאליסטית שופכת אור על הקשר העמוק בין אמפתיה לוויסות רגשי.

תיאוריות אקזיסטנציאליסטיות, במיוחד אלו של היינץ קוהוט, אשר טבע את המושג פסיכולוגית העצמי, והדגיש את חשיבות האמפתיה והחמלה בטיפוח רווחה פסיכולוגית. לתפיסתו של קוהוט, אנשים זקוקים להבנה והכלה כדי לפתח תחושת עצמי בריאה. וכך כאשר אנשים, במיוחד ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), מקבלים תגובות חמלה, הצרכים הרגשיים שלהם מתמלאים ובעצם מילוי הצרכים הרגשיים, הנפש נרגעת ומצליחה להגיע לוויסות רגשי, אני מרחיבה על כך באופן יותר יישומי בקורס "חמשת מיכלי הרגש" והקורס לוויסות רגשי, קורסים דיגיטליים המסייעים להורים הן מבחינת הידע והאסטרטגיות והן מבחינת התובנות הפנימיות.
וכפי שטען קוהוט: ; "אמפתיה היא היכולת לחשוב ולהרגיש לתוך החיים הפנימיים של אדם אחר. לראות את העולם דרך עיניו של האחר. לזהות את המשמעויות הרגשיות של ביטויי האחר ולהיכנס לרגשותיו היא הדרך הטובה ביותר להגיע להבנה, הדרך האותנטית ביותר לתפוס את המתרחש" (קוהוט, 1959). 

בהקשר של הפחתת בכי והתפרצויות בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, נקודת המבט של קוהוט תומכת בתהליך שנעשה עם הוריו של אלדד ליצירת סביבה מלאת חמלה, המלאה בהבנה אמפתית, אשר תרמה משמעותית לוויסות רגשי ולהתפרצויות, זאת ע"י שימוש בשיח רגשי, הקשבה פעילה והדגשת היבטים חיוביים בילד, כמו גם מתן תוקף רגשי ותחושת ניראות המשפרים את היכולות הרגשיות.

לסיכום, כישורי ויסות רגשי, כפי שמתואר בתיאוריית הוויסות הרגשי של ג׳יימס גרוס, ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב הקשב והריכוז. העומס הקוגניטיבי הקשור לחוסר ויסות רגשי יכול לעכב תהליכים קוגניטיביים אלו, תוך שימת דגש על הצורך בוויסות רגשי יעיל לתפקוד קוגניטיבי מיטבי. הציטוט של גולמן מדגיש עוד יותר את המשמעות של ויסות עצמי רגשי בטיפוח אינטליגנציה רגשית, וכתוצאה מכך, הגברת הקשב וריכוז. התאוריה של קוהוט תומכת בחשיבות החמלה. 

אילו יכולנו לאסוף את כל התובנות לדרך עבודה עם הילדים, היינו ללא ספק מרוויחים ילדים רגועים יותר.

אסיים בכמה עצות להורים לילדי קשב:

● העמיקו את ההבנה בליבם של ילדיכם, על מנת שתוכלו לקדם את היכולות הרגשיות ולהפחית התפרצויות וקושי

● קבעו מבנה ושגרה על מנת ליצור מסגרת מארגנת.

● הרחיבו את יכולת הסבלנות וסף התסכול של הילדים בהתחלה מולכם, דרך משחקים, דרך התמודדות עם התסכולים במקום הניסיון למנוע את הגעתם (כמו וויתור על התור או הכללים במשחקים, הרחבת היכולת להפסיד וכד)

● הכנה מוקדמת (הטרמה) לפני מקומות ציבוריים, לפני פעילות, לפני שמתארחים, לפני נסיעה 

● הדגשה והתפעלות מהטוב הקיים, על מנת ליצור אמונות מטיבות, לחזק ולעודד יותר ולנזוף פחות.

● חיזוק הקשר הרגשי איתם - חיבוק, טפיחה, כיף, חיוך, קריצה, אגודל וכו ובאופן מילולי למלא את מיכל הקשר כל הזמן - "אני אוהבת כשאתה מצליח להסביר לי בנחת" , "זה נחמד לראות איך אתה מתעניין ב.."

● הדגישו את ההתקדמות כל הזמן לפני חצי שנה לא יכולת להמתין ככה , ממש גדלת

● מתן תוקף רגשי והכרה רגשית לרגשותיהם הם מפתח משמעותי להפחתת התפרצויות.

● גבולות בריאים ולא נוקשים מידי. 

יש לנו כהורים כוח עצום לחולל שינוי, מי ייתן ונדע להשתמש בו בתבונה.

רוזלין זוהר, MA טיפול בהבעה ויצירה, מדריכת הורים.

0524243750